משבר רגשי

משבר רגשי

כיצד לעזור במשבר רגשי?

מאמר זה מתבסס בחלקו על פרסום של הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית מ- 2013.

דוגמאות למשברים נפשיים שונים כוללות: מצבים של דכאון, טראומה, שימוש באלכוהול או סמים, הפרעות אכילה, פציעה עצמית ומחשבות אובדניות. לעתים, נקודת שבר מופיעה אצל אנשים אשר סובלים מהפרעה נפשית אך נותרו עם מצוקתם, לא פנו או טופלו בזמן, כך שהמצב התפתח למשבר. 

חשוב להבין שלמעשה, כל אחד מאיתנו יכול לחוות משבר נפשי בנסיבות מסוימות במהלך חייו (או חייה). משבר הקורונה משמש זרז למשברים נפשיים אצל אנשים רבים שעד כה לא חשבו כלל לפנות ליעוץ או טיפול פסיכולוגי. הניכור החברתי הכפוי, אבטלה גוברת במשק וקשיי פרנסה, התמודדות עם מחלה, אובדן ומוות, משבר האמון הנוכחי בממשלה ובנציגיה—כל אלה מקשים על כלל האוכלוסיה, במידה כזו או אחרת. 

רבים חשים חסרי אונים אל מול הקורונה ונזקיה.

זהוי הסימנים של משבר רגשי

אחד המאפיינים השכיחים של משבר רגשי הינו שנוי חד בהתנהגות. דוגמאות לכך כוללות:

  • שנוי מהותי בהרגלי שינה, כמו שינה מרובה או קשיי שינה.
  • שנויים במשקל (עליה או ירידה).
  • ירידה בתפקוד בבית או בלימודים.
  • הזנחה של היגיינה אישית.
  • שנויים ניכרים במצב הרוח (איריטביליות, כעס, עצב, חרדה).
  • נסיגה מפעילויות שבשגרה.
  • נסיגה מקשרים עם אחרים.

לרוב, שנויים כנ״ל מופעים בהדרגה, אך בנסיבות מסוימות, כמו מגפה, אסון טבע, מעשה אלים או אובדן מקום עבודה, יכולים להוביל עד מהרה למשבר. לעתים, חברים ובני משפחה הם אלה אשר יזהו סימנים אלה לראשונה.

אם אתם חשים שמשהו ״לא בסדר״ עם אדם קרוב לכם, מומלץ להתערב מוקדם מאשר מאוחר. שווה להשמיע את דאגתכם בצורה אמפטית ולהימנע מנימה שיפוטית ככל הניתן.

תתנו אוזן קשבת

נתינת אוזן קשבת היא הצעד הראשון בהושטת עזרה. 

אפשר להציע שתדברו בינכם, ולשואל מה קורה איתם (״לאחרונה שמתי לב שאת/ה לא עצמך. קורה משהו?״).

רצוי להמעיט בדיבור ובעיקר להקשיב. תשדלו להישאר רגועים. נוכחות רגועה משפיעה לטובה על האחר. כשתשתפו את יקירכם במה שמטריד אתכם, רצוי להשאר צמודים לעובדות, מבלי להאשים או לבקר.

פנייה לעזרה מקצועית

עצם ההזדמנות לשוחח עם מישהו שמושיט לך יד, הינו הצעד הראשון בהתמודדות בזמן משבר. אך בנוסף, רצוי גם להיעזר בגורם מקצועי.  תוכלו להסביר ליקירכם  שלפסיכולוגים, בזכות הכשרתם המקצועית ונסיונם, הכלים לעזור בהתמודדות עם האתגרים בזמן משבר.

עבודתנו מתבססת על טכניקות טיפוליות אשר נחקרו מדעית. אנו יכולים ללמד את מטופלינו כיצד להתמודד טוב יותר עם דחק, בעזרת הקנית כלים וכישורים חדשים. במהלך העבודה הטיפולית, אפשר יהיה להתקרב לפחות לחלק מהמטרות אשר מטופלים מציבים לעצמם. 

תוכלו לעודד את יקירכם לפנות לרופא/ה המשפחה או ישירות לפסיכולוגים העובדים עם קופת החולים שלו (או שלה) או למרפאה לבריאות הנפש בקהילה.

כמו כן, כדאי לדעת שבימים טרופים אלה, קיים פרוייקט לאומי להתערבות נפשית בזמן משבר הקורונה—ניתן להירשם טלפונית לסידרת שיחות טלפוניות דרך מוקד הקופה שלך (שירות הניתן ללא עלות). במהלכן, זוהי ההזדמנות לבדוק ביחד עם גורם מקצועי את נחיצות המשך טיפול.

פיקוח נפש—אובדנות, פגיעה עצמית ו/או איומים לפגוע באחרים

אל תתמהמה אם את/ה מוטרד/ה מהאפשרות שליקירך ישנו משבר רגשי הכולל מחשבות אודות פגיעה עצמית או באחר — יש לפועל במהירות ברגע משברי שכזה.

גם אם קשה לגעת במילים במחשבות אובדניות, אין מנוס מכך, כשקיים חשד לכוונות שכאלה או שהן עולות בשיחה עם יקירכם. על דאגה—עצם הדיבור לא יגרום למישהו לשקול זאת לראשונה. מנגד, ההתעלמות מכך עלולה להיות מסוכנת, שהרי מדובר בפיקוח נפש.

חייבים לפעול על מנת להשיג עזרה מקצועית.

מומלץ לפנות לחדר מיון כדי שהצוות יוכל לעזור לך לשמור על יקירך.

נראה שאם תפנו למיון פסיכיאטרי, כפי שקיים, למשל, ברמת חן במשך ימות השבוע (עבור מבוטחי הכללית) או בבתי חולים שונים בארץ, תוכלו לקבל טיפול יותר מהר.

אפשר גם להיעזר בער״ן או בסה״ר, על מנת לקבל עזרה ראשונית בניהול המשבר.

אין להשאיר אדם לבד, באם קיים חשד שיזיק לעצמו או לאחרים.

אם אינו פונה לעזרה, חשוב להרחיק ולנעול גישה לכלי נשק, סכינים ו/או כלים אחרים אשר יתכן ויעשה בהם שימוש לרעה. כמו כן, יש למנוע גישה ללא השגחה לתרופות.

מקורות

הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית (2013)

ד"ר רות שידלו

פיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים