טיפול דינמי

טיפול דינמי פסיכולוגי

כשמדברים על ״טיפול פסיכולוגי״, לרוב הכוונה היא לטיפול דינמי, שיטת טיפול שהתפתחה בעקבות התגליות של פרויד במאה ה-19. 

הטיפול הדינמי מתבסס על התאוריות והעקרונות של הפסיכואנליזה ושם דגש על הקשרים הבינאישיים של המטופל עם עולמו החיצוני. במקביל, הוא מתמקד בקשר הנוצר בין המטופל/ת למטפל/ת, אך במידה פחותה מאשר בפסיכואנליזה.

במהלך שיחות העומק, המטופל שואף לקבל תובנות שונות לגבי עצמו, התנהגותו והיחסים שרוקם עם האנשים המשמעותיים בחייו. 

לרוב משך הטיפול הדינמי קצר יותר מאשר פסיכואנליזה ותכיפות הפגישות פחותה (לרוב 1-2 פגישות בשבוע). 

מטבע הדברים, בכל טיפול וטיפול יהיו דגשים שונים, בין היתר לאור צרכיו של המטופל/ת באותה עת והאישיות וההכשרה של המטפל/ת.

מי נגד מי — מה זה טיפול דינמי ?

טיפול דינמי הוא טיפול העוסק בהבנת הדינמיקה של הכוחות השונים הפועלים בנפש האדם (מעין ״מי נגד מי״ בתוך הנפש) אשר באים לידי בטוי בחיים היומיומיים, בפנטזיות ובחלומות. 

לפי פרויד ניתן להבחין בין שני סוגי כוחות (אינסטינקטים) עיקריים בנפש האדם—כוחות החיים, העסוקים בבנייה וכוחות המוות, העסוקים בפרוק, וזאת על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. דואליות זו נמצאת על הבמה 24/7 ותככב בטיפול. 

אם נקשיב לעצמנו ולשיח הפנימי שלנו, נראה שלעתים יש לנו קולות או חלקים שונים שבאים לידי ביטוי ואולי אף נלחמים זה בזה. משפטים כמו, ״יש לי רגשות מעורבים לגבי זה״, ״לפעמים בא לי א׳ ולפעמים ב׳״, ״יש בי חלק שהיה רוצה ש…״, ״יש לי שתי דעות בעניין״ — כל אילו מצביעים על קיום רגשות מורכבים או סותרים וחלקים שונים בתוכנו.

דוגמא לקונפליקט פנימי יכול להיות בין שאיפה לשיחרור לעומת שמירה או החזקה. מנגד, קונפליקט חיצוני מתייחס למאבק בין האדם לבין מאפיינים של עולמו החיצוני, כמו למשל, הצורך לשקול את הצרכים של עצמו לעומת אילו של האחר (האובייקט).

בטיפול דינמי יש ניסיון משותף של מטופל ומטפל לזהות מה הם הקונפליקטים המרכזיים באישיות המטופל וכיצד הם באים לביטוי, כיצד הם נוצרו ומה נועדו לפתור. במהלך תהליך זה, הנרטיבים החבויים ״מאחורי הקלעים״ עולים למרכז הבמה, למשל באמצעות תגובות שונות של המטופל למצבים ולאנשים שונים בחיי המטופל, כולל לטיפול ולקשר הנרקם עם המטפל. 

בנוסף, מאבקים פנימיים צפים למודעות במהלך עבודה עם חלומות — שהרי, כפי שפרויד הציע, החלום מהווה מעין פשרה בין כוחות שונים, כך שנוכל להמשיך לישון. מטבעו, החלום פותח צוהר לתת-מודע, ואפשר לראות בו כמעין מברק, הן למטופל והן למטפל. ניתן לעבוד איתו בצורות שונות.

בטיפול דינמי ובמיוחד בפסיכואנליזה, משתמשים בקשר שנוצר בין המטופל למטפל כמעין ״מעבדה חייה״ שמאפשרת ללמוד על התנהלות בינאישית של העצמי גם מחוץ לחדר הטיפולים. קשר זה, כולל האמונות והתפיסות הצובעות אותו, ניזון מהשורשים שלנו, דהיינו, חוויות ילדות עם הדמויות הראשונות המשמעותיות איתן גדלנו. לרוב חוויות אילו עיצבו במידה רבה את מי שנהיינו, למרות שמלכתחילה, אנו צומחים וגדלים כאדם נפרד לחלוטין. 

הטיפול מאפשר למטופל להגיע לתובנות חשובות לגבי נסיבות החיים שלו ומקומו בהם, להרחיב את דרגות החופש שלו, כולל מהשפעות העבר הפחות מועילות, וכן, לעצב עתיד הנמצא בהלימה עם מה שהאדם באמת רוצה עבור עצמו והאנשים האהובים בחייו. 

בשיטות טיפול אחרות, אין עיסוק באספקטים של הקשר הטיפולי אשר ניזונים מן העבר. נוכחות המטפל יותר מקורקעת במציאות ה-״כאן ועכשיו״ והמטפל אינו מציע פרושים לגבי הקשר. 

כמו בשיטות טיפול אחרות (כדוגמת EMDR ,SE ומיינדפולנס), בטיפול הדינמי, המטופל מתבקש להמנע מלהיות שיפוטי כלפי עצמו, כך שיוכל להתבונן בעצמו ממקום ניטרלי.  

הדבר מאפשר לו להכיר את עצמו על צדדיו השונים, כשבו זמנית קשוב ל-״ילד הפנימי״ שבו. לעתים יצליח להבין מהיכן בקעו צורות תגובה ספונטניות אשר יתכן והפתיעו אותו. חשובה כאן מידה של חמלה עצמית. המבט לאחור, ההכרה בשורשים, והעיבוד הפנימי של חוויות גולמיות יותר, יכולים לאפשר בחירה מתוך מודעות, לעומת מערכת הפעלה ע״י כוחות תת-קרקעיים.

לקבלת מידע ותיאום פגישה:

מה ניתן לצפות מהטיפול?

בעזרת המטפל, המטופל מוזמן לדבר בחופשיות על כל מה שעולה בדעתו במהלך השעה: נושאים שמעסיקים אותו, חששות ופחדים, מאוויים ותשוקות, חלומות ופנטזיות. מטרת הטיפול הראשונית היא שהמטופל ישיג הפוגה או שיחרור מאותם סימפטומים אשר מלכתחילה הניעו אותו להגיע לטיפול. 

מטרות כלליות נוספות יכולות להיות, בין השאר— לשפר את הערך העצמי, להגיע לקשרים בינאישיים מספקים יותר עם דמויות משמעותיות, ומימוש הפוטנציאל בתחומים שונים, תוך כדי ניצול הכישורים הקיימים ואולי אף פיתוח כישורים חדשים.

לעתים, שנה של טיפול יכולה להספיק, לעתים מדובר בתהליך ארוך יותר. במידה רבה, הדבר תלוי במטרות הטיפול, כפי שהוגדרו בחוזה הטיפולי.  

יתכן שהמטופל יחווה שיפורים לטווח ארוך רק לאחר סיום הטיפול. לא תמיד יקשר זאת ישירות לעבודה הפנימית שעשה בטיפול. 

למי זה מתאים?

טיפול דינמי יכול לעזור עם מגוון רב של מצבים, אך הוא דורש מהמטופל/ת סקרנות בסיסית לגבי העצמי והיכולת להסתכל פנימה ולעקוב אחרי תהליכים רגשיים/נפשיים. כאמור, רצוי שהדבר יעשה ללא שיפוטיות, עם ההבנה שייקח זמן להשתחרר מקשיים שנוצרו במשך שנים רבות.

חשוב להבהיר ציפיות בתחילת הטיפול ובמהלכו משום שלמטפל אין מטה קסמים ולרוב אין פתרונות אינסטנט לקשיים מאתגרים. אי לכך, נדרשת יכולת איפוק מול הפיתוי לפועל בצורה אימפולסיבית כשקשה. 

במקביל למעידות זמניות לאורך הדרך, כמו בשומרי משקל, נצפה למגמת שיפור. 

האימרה של ר׳ עקיבא, ״הכל צפוי והרשות נתונה״ מתארת מצבים בהם קיימת בחירה אישית. התקווה היא, שבמהלך הטיפול הפסיכולוגי, דינמי או אחר, נגיע להבנה שאנו יכולים לבחור כיצד להגיב לקלפים שניתנו לנו בחיים. יתרה מזאת, במידה גדולה, אנו נגלה כיצד יתכן ואנו תורמים או יוצרים את נסיבות חיינו. אם אכן כך, הדבר יאפשר לנו ללמוד כיצד להשתחרר מהשפעת העבר,  כך שנוכל לכוון את שארית חיינו לאותם מקומות אליהם אנו שואפים להגיע.

7 מאפיינים של טיפול דינמי

ניתן אולי לסכם את מה שמייחד טיפול דינמי בצורה הבאה:

(1)  התמקדות על המערכת הרגשית ובטוי רגשי.

(2)  חקירת הנסיונות להימנע ממחשבות ורגשות מציקים (לדוגמא, באמצעות מנגנוני הגנה שונים).

(3)  זהוי של נושאים (תמות) ודפוסים חוזרים ונשנים, במיוחד כשאלה לא מועילים או מזיקים.     

(4)  הסתכלות על חוויות עבר וכיצד הופנמו (דגש התפתחותי).

(5)  התמקדות בקשרים ביניאישיים, כולל ברמת הייצוג הפנימי שלהם. 

(6)  התמקדות בקשר הטיפולי.

(7)  חקר חיי הפנטזיה ונתוח חלומות.

מהו משך טיפול דינמי?

לרוב משך הטיפול הדינמי קצר יותר מאשר פסיכואנליזה משום שמטרות הטיפול יותר מצומצמות וממוקדות. בדומה לאנליזה, משך הטיפול נשאר פתוח ולא נקבע מראש, אלא אם כן מדובר בטיפול קצר מועד. סיום הטיפול יקבע במהלך הטיפול, ולרוב יתוכנן מספר שבועות/חודשים מראש. תכיפות הפגישות לרוב כ-1-2 פעמים בשבוע.  

טיפול דינמי ועבודת חלומות

כפי שציינו, הטיפול הדינמי מתבסס על התאוריות והעקרונות של הפסיכואנליזה ובמיוחד על הרעיון שההתנהגות והרגשות שלנו מושפעים ממניעים לא מודעים. משאלות ופחדים מהילדות מעצבים את האישיות שלנו ונוכחות ברקע, מאחורי ההתנהלות שלנו במהלך החיים. מה שגלוי ומודע לנו הוא כמו קצה הקרחון.

במהלך שיחות העומק בטיפול,  הכוללת עבודה עם חלומות, ככל שהדבר מתאפשר, המטופל משיג תובנות שונות לגבי עצמו, מה שמניע אותו ואת נסיבות חייו, התנהגותו, בחירותיו, וטיב היחסים שרוקם עם האנשים המשמעותיים המאכלסים את עולמו. הדבר יאפשר לו לפעול ממקום יותר אינטגרטיבי ובשל (לפחות חלק יותר גדול מהזמן). בנוסף, הטיפול ישאף לאפשר לו להרחיב את דרגות החופש שלו ולחיות עם פחות התניות, חופשי יותר מהשפעות העבר הלא אדפטיביות. כך יוכל לעצב לעצמו עתיד בהלימה טובה יותר עם מה שמאחל לעצמו, כולל קשרים אינטימיים. 

מטבעו, החלום פותח צוהר לתת-מודע. אפשר לראות בו מעין מברק, הן למטופל והן למטפל, ובו מידע חשוב ומתומצת. ניתן לעבוד עם החלום בצורות שונות, למשל עם התמקדות על הרגשות ותחושות הגוף הנילווים, ו/או עם האסוציאציות לחלום ו/או לחלקים ממנו.

אחת הצורות להסתכל על החלום היא להתייחס לדמויות המופיעות בו כמייצגות חלקים שונים של עצמנו. לעתים נרצה להקשיב להדים של חוויות ילדות, אשר מרומזות בסיפור הגלוי של החלום. לעתים נגיע   אליהם אסוציאטיבית, ולעתים נהיה קשובים יותר לאותם אספקטים המדהדים עם חוויות מן ההווה או העתיד (אשר למעשה כבר נוכח בהווה). כמובן שגם חוויות אלה אף הן עשויות להוביל לעבר.  

מאבקים פנימיים אשר לרוב החלו עוד בתקופת הינקות והילדות, מלווים אותנו במהלך החיים, כל פעם עם לבוש שונה – ככל שאנו מתפתחים, תהליכים שונים יכולים להתבטא בצורות נוספות.  קונפליקטים אלה צפים למודעות במהלך עבודה עם חלומות — שהרי, כפי שפרויד הציע, החלום, הנוצר מתוך חוויות עברו אשר האדם צבר במהלך חייו, וכן משארית שנותרה מן היום הקודם, למעשה מהווה מעין פשרה בין כוחות פנימיים שונים. פשרה זו מאפשרת לנו להמשיך לישון.

לא פעם אנו שואפים לבנות או לשפר משהו בחיינו, אך מנגד, ומבלי להתכוון לכך, למעשה נתקע לעצמנו גול עצמי, נחבל ביכולתנו להשיג את אותו ״משהו״ שפעלנו להשיג (עבודה, קשר, ועוד). מאבק פנימי זה (או כל מאבק פנימי אחר) יכול, בין היתר, למצוא את בטויו בחלום. למשל, אולי נחלום שאנו בדרך למבחן חשוב, אליו התכוננו זמן רב, אך במהלך החלום, נקלוט לא קמנו בזמן, או ששכחנו לשים דלק באוטו, או שלבשנו גרביים לא תואמות. במילים אחרות, בדוגמא זו קיימת מטרה מסוימת ומכשולים בדרך להשגתה. אולי יש בנו חלק אשר חושש להצליח. ננסה להבין מה טיבו של האיום (על מה או על מי ההצלחה מאיימת) והאם חשש זה נולד על מנת להגן עלינו. 

כשבמהלך ההתפתחות המוקדמת (או המאוחרת יותר), האדם לא חווה״ היקשרות בטוחה״  עם דמות משמעותית מלווה , ניתן אט אט לבנות אותה בטיפול ובכך ״להרוויח״ היקשרות בטוחה. הקשר עם דמות המטפל/ת, המאופיינת על ידי נוכחות של קביעות, איכפתית, אמפטיה ורוגע, ואשר יכולה להעניק תחושה של ביטחון, יכול לתרום לכך מאד. כמו כן, ניתן בהדרגה לבנות היקשרות בטוחה עם דמויות חיוביות אחרות, כמו מנטור או בת זוג. בין היתר, נושא זה יכול לבוא לידי בטוי בחלום בצורות שונות, ובכך, להפנות את תשומת לבנו אליו.

ישנם נושאים אשר להם אימפליקציות טיפוליות העולות בעקבות החלום, אולי מתבהרות במהלך הנסיון לפענח אותו. לדוגמא, מישהו חולם על מכשולים שונים בדרך למקום עבודתו. הוא חש מתוסכל וכועס. ניתן לבדוק אם יתכן כי כך חש גם לגבי עבודתו הרגשית בטיפול? מה לדעתו עוצר אותו? אדם אחר עסוק עם הנושא של אמון בחלום, אולי חולם שמישהו מעל באמון שנתן בו, או חש נבגד על ידו. זו הזדמנות לתהות עד כמה העיסוק עם תמות של אמון ובגידה יכול ללמד משהו על כיצד המטופל/ת חש/ה בטיפול, עד כמה יכול/ה לתת אימון בתהליך הטיפולי ובמטפל/ת.

מטבע הדברים, בכל טיפול וטיפול יהיו דגשים שונים, בין היתר לאור הצרכים של המטופל/ת באותה עת, והאישיות וההכשרה של המטפל/ת. בכל טיפול פסיכולוגי, קיימים שלבים שונים, והטיפול  מתקדם כמו ספירלה— ניתן ורצוי לבקר מחדש בדברים שכבר צצו ועלו, אך הפעם ממקום התפתחותי יותר מתקדם, בו הושגה אינטגרציה גדולה יותר בין החלקים השונים של האישיות.

כפי שניתן לקרוא את ספרו של הרמב״ם,״מורה נבוכים״ או כל יצירת אומנות, ברמות שונות וכל פעם לגלות פנינים חדשים, כך בחלום, נוכל לגלות עוד שיכבה ועוד שיכבה ועוד רובד של משמעות.  

מקורות

סולן, ר. (2007). חידת הילדות. תל אביב: מודן.

Van der Hart, O., Nijenhuis, E., Steele, K. (2006). The 

Haunted Self. New York: Norton.