טיפול נפשי

טיפול נפשי

מהו טיפול נפשי?

ד"ר רות שידלו

טיפול נפשי מתבסס על שיחה בין המטופל/ת למטפל/ת. שיחה זו שונה במהותה משיחה עם חבר, לא רק במה שהמטפל אומר וכיצד מגיב, אלא גם במה שהוא אינו אומר. זה אולי יפתיע, אך במידה רבה משלמים לנו המטפלים, בכדי שלא לדבר. למה אני מתכוונת? כשאנו מדברים עם חבר או בן משפחה, באופן טבעי הם עונים לנו מתוך עולם הערכים, האמונות והמושגים שלהם, נותנים עצות, משתפים בחוויות דומות.

פסיכולוג לרוב אינו נותן עצות או לוקח צדדים, כי אם עוזר למטופל/ת להיות קשוב יותר לעצמו ולחלקים השונים בתוכו, לדוגמא, החלק הפסימי והחלק האופטימי שבו. ככל שהמטופל לומד להקשיב לעצמו ולתחושות הבטן שלו, הוא לבד ידע כיצד להתנהל כאשר נמצא בהתלבטות או קונפליקט פנימי.

הפסיכולוג משתדל להגיב למטופל/ת מתוך עולם המושגים של המטופל עצמו, בהתחשב בערכיו, החוויות הייחודיות שלו, התרבות ממנה צמח. הוא שם את צרכי המטופל במרכז, ולמרות שהוא ממשיך להיות קשוב לעצמו, שם את צרכיו הוא בצד, כפי שלמד לעשות במהלך הכשרתו. במקביל, הוא שומר על הסטינג הטיפולי ועל יכולתו לעבוד במסגרתו בצורה מיטבית.  

עליו להרגיש נוח במרחב הטיפולי שנוצר, חופשי לעבוד כפי שהוא יודע הכי טוב. המטפל המנוסה מקשיב למכלול הדברים אשר מתעוררים בו ביחס למטופל, לתחושות הבטן שלו. הנסיון שצבר לאורך השנים מאפשר לו להבחין אם מבחינתו, קיימת התאמה בין השניים, אם יש לו מה להציע למטופל/ת הזה שיושב מולו, המבקש/ת להתחיל טיפול. עם מטופלים מסוימים, יש צורך בסביבה תומכת רב תחומית, כפי שניתן למצוא במרפאה לבריאות נפש או בבית חולים, על מנת שייוכלו להפיק תועלת מיטבית. גם אם זה לא תמיד נעים לשמוע, ביקור משרדי של פעם או אפילו פעמיים בשבוע לא יספיקו כדי להכיל אותם בצורה אליה ראויים.

מצידו, גם המטופל בודק אם יש לו כימיה עם המטפל, אם חש שהמטפל קולט אותו, אם יתאים לו לעבוד איתו. לעתים, קשה לעשות הערכה זו בפגישה הראשונה ודרושות לכך מספר פגישות, אך ככלל, רצוי שהדבר יעשה בהקדם האפשרי

אז מהי מטרת הטיפול הנפשי?

כמו בשאלות רבות, התשובה תלויה במי שואלים.

ישנן אסכולות טיפול שונות, וכל שיטה מתבססת על מודל קצת שונה משאר המודלים, כך שמתמקדים בדברים שונים. 

בעיניי, מטרת הטיפול היא קודם כל השגת הקלה סימפטומטית ביחס למה שמציק למטופל, הדבר בגינו הגיע לטיפול, למשל דכדוך ו/או חרדה. במילים אחרות, השאיפה היא לחוש שיפור ברווחה הכללית.

תמיד נשאל עצמנו ואת המטופל, ״למה דווקא עכשיו?״

לרוב, הקושי או סימפטום בהווה יקח אותנו למחוזות העבר, שם אולי נולדו הקשיים המופעים ומציקים היום. הרבה פעמים מדובר בדפוסים או דרכי התמודדות שהיוו את הפתרון ולא את הבעיה. כיום הם פחות עובדים. 

במקביל לטיפול הסימפטומטי, צריך גם לשואף לטיפול בשורש הבעיה. אני לא מתכוונת בהכרח לטיפול כמו פסיכואנליזה, שם השאיפה היא להגיע לרבדים העמוקים ביותר של האישיות וההכרה העצמית, ומועד הסיום נותר פתוח בכוונה. זהו טיפול שרק מעט עוברים, עקב ההשקעה הענקית הדרושה, אם במונחים של אנרגיה רגשית, זמן וכסף. כיום, פונים אליה בעיקר מטפלים שונים בתחום בריאות הנפש אשר רוצים להכיר עצמם לעומק, בין היתר על מנת להיות מטפלים טובים יותר, ו/או משום שרוצים בעצמם להפוך לפסיכואנליטיקאים. 

ישנן שיטות טיפול רבות אחרות אשר מתמקדות בעבודה על נושאים או ״חלקים״ מסוימים ומאמצות מטרות צנועות יותר, מאשר נקוי פסח כללי לכל האישיות. אילה כוללות טיפול דינמי, טיפול דינמי ממוקד מטרה, טיפול מערכתי/ משפחתי, סי בי טי (CBT), ושיטות ״גוף-נפש״ שונות, כמו אי אם די אר ו-אס אי.

חשוב להבין שגם כשמתמודדים עם משהו שמציק לנו בכאן ועכשיו, לרוב הקושי נולד בתקופה מוקדמת יותר, יתכן אפילו בינקות או ילדות. אם נמשיך להתעלם מן העבר—במובן שלא נאפשר לעצמנו לעשות עיבוד מחדש של חוויות שחווינו כטראומטיות או נשארו לא פתורות—נתקשה להשתחרר מהשפעתו על הווה.

מנגד, ככל שנוכל ״לנקות״ את ההווה מהשפעות לא רצויות מן העבר, נוכל להקדיש מחשבה לכיצד היינו רוצים להתמודד בעתיד עם הטריגרים שהפעילו אותנו או עלולים לעשות זאת. זה בדיוק מה שאנו עושים באי אם די אר ובאס אי. 

בטיפול הדינמי תהליך זה מתרחש בעקבות תהליכים יותר איטיים, הכוללים נסיונות מצד המטפל לשקף לנו דברים על עצמנו שלא היינו מודעים להם, ובעתוי הנכון  אף ״לפרש״ לנו מה אנחנו עושים או לא עושים. בצורה זו, נבנות יותר דרגות חופש, בהן ניתן להתמודד עם האמונה עתיקת היומין, ש-״הכל צפוי והרשות נתונה.״  

ניתן לפעמים להשתמש בקשר שנרקם בין שני הפרטנרים, כולל ההתרחשויות העולות בתוכו, כדי ללמוד דברים חדשים, דברים שעשויים להיות רלוונטים לקשרים שהמטופל יוצר עם אנשים שונים במעגליו השונים. 

לא חייבים לעשות את כל המסע בתקופת טיפול אחת. בתקופה מסוימת בחיים, ניתן לבחור לעשות כיברת דרך—עד אשר מושגת הטבה משמעותית בהרגשה והתנהלות בחיים. ניתן אז, לזרום עם נהר החיים, ואם וכאשר מזהים צורך, לשוב  לטיפול— למשל, כשנהיים הורים או פותחים פרק חדש בחיים. 

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים