משבר נפשי

משבר נפשי

משברים נפשיים ודרכי טיפול

למשמע צמד המילים משבר נפשי, רבים נוטים לשער שוודאי מדובר במצב מנטלי שלילי הפוגם באופן ניכר באיכות חייו של האדם. אך האם באמת מונח זה מסמל קו שבר עמוק בחייו של האדם? יהיו שיגידו כן, ויהיו שיגידו לא. 

תחושת המשבר לכשעצמה, והשפעותיה על איכות חיינו היא בסופו של דבר סובייקטיבית. אנחנו לרוב הם אלו שיכולים להעיד על מידת המצוקה ואופייה. לעתים יהיו אלו קרובים ומכרים שיזהו נורות אדומות, ודווקא הם יהיו אלו שישימו על כך את האצבע ראשונים.

ההכרה בקיומו של משבר נפשי

במהלך חיינו, כולנו פוגשים במשברים נפשיים, תוצר של אירוע, שרשרת אירועים או נסיבות מסוימות שזעזעו את מהלך חיינו השגרתיים.

חשוב יהיה לציין זאת מראש שלא כל משבר נפשי מחייב בהכרח טיפול פסיכולוגי. יהיו מי שיחוו אירוע מסוים כמאורע שלילי באופן רגעי וישובו לשגרת חייהם, גם אם באופן הדרגתי. מנגד, יהיו מי שיחוו את אותו האירוע באופן משמעותי הרבה יותר, וכך יחוו קשיים ואתגרים בשיבה אל השגרה.

מטבע הדברים, הדרך החל מהופעתו או התהוותו של משבר ועד להחלטתנו הסופית כי הגיעה השעה או כי יש צורך בקבלת סיוע חיצוני, היא ארוכה ומצריכה תהליך פנימי. הסתייעות ברופא/ת המשפחה או בעמותות שונות המספקות ייעוץ נפשי מיידי דוגמת סהר או ער"ן, בהחלט יכולה לסייע לתהליך שכזה. 

אם ביקרתם באתרי לאור משבר שאתם חווים, ניתן גם להתייעץ איתי.

סוגי משברים נפשיים

ארצה להתעכב מעט על מהו אותו האירוע שאותו אנו חווים באופן מטלטל, ושעלול להוביל להתפתחותו של משבר נפשי:

  • זוגיות – התמודדות נפשית עם יחסים רעועים מול בן או בת הזוג. פרידה, גירושין, התמודדות משותפת בגידול הילדים, מחסור באינטימיות, בגידה ועוד.
  • פרנסה – איבוד פרנסה, חרדה כלכלית (לדוגמה לנוכח מגפת הקורונה). אלו הם גורמים שיכולים לטלטל גם את עולמו של אדם שמעולם לא חשב או שקל ייעוץ נפשי.
  • אובדן – אמנם מדובר בדרכו של עולם, אך לעתים ההתמודדות היא קשה מנשוא, וכל שכן כאשר מדובר בנסיבות טרגיות ובלתי צפויות. קשה להיפרד ממי שאנו אוהבים.
  • אורח חיים – לעתים איננו מודעים למידת ההשפעה שיש לגורמים חיצוניים שונים על איכות חיינו. מקום עבודה, ריבוי משימות ומטלות בחיי המשפחה, התחייבויות שונות, כל אלו ועוד יכולים להוביל להופעתם של תסמיני סטרס.
  • אירוע כללי – מצב מלחמתי או מאורע גדול שמציב רבים בחוסר וודאות, דוגמת מגפת הקורונה.
  • פציעה / מחלה – אירוע שמציב אותנו בחוסר אונים או שפוגע באיכות חיינו, דוגמת תאונת דרכים שמובילה לנכות, כאבים כרוניים או התערערות של עולמנו הפנימי. או מנגד, מחלה שהתפרצה דוגמת פיברומיילגיה או תרשת נפוצה.
  • מצוקה – התמודדות נפשית עם מצוקה איננה חייבת להיות תלויה בגורם ישיר וחד-פעמי. בין שמגורמים פיזיולוגיים, או אולי אף תורשתיים ובין שמשרשרת אירועים בילדות או בחיים הבוגרים המאוחרים יותר, ישנן סיבות רבות שעלולות להוביל להתגבשותה של מצוקה נפשית.

סוגי המשברים השונים הם רבים ומשתנים. אין זו קלישאה לומר שכל מקרה לגופו, וכל מטופל ומטופלת מביאים עמם את עולמם הפנימי הייחודי להם. המשותף עם זאת, יכול להתבטא בתגובות השונות אל פרוץ המשבר: חרדות, התפרצויות זעם, פוסט טראומה, דיכאון ועוד.

יהיו מי שיגיבו ברגזנות וחוסר סבלנות, יהיו מי שישמרו זאת לעצמם אך יחושו בתסמינים פיזיים שונים דוגמת כאבים בחזה או בעיות שינה. יהיו גם מי שיתכנסו בתוך עצמם, יהיו מי שיגיבו בתחושת אשמה, ויהיו מי שיחושו בחוסר יכולת להתרכז או הימנעות מבעוד מועד ממצבים מסוימים.

כל אדם הוא שונה, וכל תגובה לנוכח המצוקה דינמית ומשתנה לאורך ציר הזמן. החשוב הוא לדעת לשים על כך את האצבע, ואם הדבר משפיע באופן ניכר על איכות חייכם – אז מוטב יהיה להתייעץ עם איש מקצוע ולפתח את הכלים המתאימים להתמודדות נכונה.

ניהול אורח חיים תקין

השאלה באם אנו מתמודדים עם משבר נפשי היא איננה שחור ולבן. מה שצריך להישאל הוא באם אורח חיינו מתנהל כשורה, ואם אנו חווים קשים ומהמורות בניסיוננו לנהלו בצורה שכזאת. 

האם בהכרח אדם שנוטה להתפרצויות זעם, יידע לייחס זאת על התעללות שחווה בעברו? והאם אדם שחווה בעיות שינה בהכרח יידע להשליך זאת על סטרס מתמשך שאותו הוא חווה לאורך שנים? לא אחת, מדובר במסע משותף בין המטפל/ת למטופל/ת, מסע שמטרתו היא למצוא את הסיבות השורשיות לתחושות והמצוקות השונות.

מה שחשוב הוא היכולת שלנו להכיר בכך שמשהו איננו כשורה, ושאנחנו יכולים לשאוף לאיכות חיים טובה יותר.

נתעכב לרגע לשאול את עצמנו: מהו אורח חיים תקין?

  • תחושה פנימית – כולנו נחווה עליות ומורדות, כולנו נחווה רגעי שמחה, רגע כעס ועצב. אך אם בתחושת "רכבת הרים" שאיננה פוסקת, כזו שאינכם יודעים להגיד מה יוליד יום, ייתכן ומדובר במצוקה שטוב יהיה לדון בה עם איש מקצוע.
    האם אתם מרגישים ייאוש מן המצב הנוכחי? או חוסר יכולת להפיק הנאה מתחביבים או פעילויות מסוימות שעשיתם בעבר? זהו בהחלט סימן שמוטב יהיה לבחון לעומקו.
  • תפקוד יומי – מצב רוח ירוד בהחלט יכול להשפיע על התפוקה. אך האם הדבר מתבטא לאורך זמן? ומהי תפוקה? האם אנו מתקשים לטפל בילדינו? לא מצליחים להתרכז בעבודה או לבצע פעולות רגילות ויומיומיות? או אולי ירידה בתפקוד המיני? או אפילו ביציאה מן המיטה?
  • פיזיולוגית – האם אתם מרגישים כאבי ראש תכופים ללא סיבה? קשיי הירדמות או יקיצות מרובות? תשישות גם לאחר שנת לילה טובה? דופק מואץ ללא סיבה? בטן רגיזה? לא אחת ההיבט הפיזי מתקשר בקשר הדוק עם ההיבט הנפשי. לעתים תגובות שכאלו יכולות להתקיים כתוצאה מטריגרים שמעוררים בנו זיכרונות, דוגמת ריחות מסוימים או סיטואציות מסוימות.

התמודדות עם משבר נפשי

אם נחזור אל נקודת ההתחלה – כל אחד ואחת מאתנו, יתמודד עם אירוע מטלטל בצורה אחרת. אם אתם חשים קושי בהתמודדות או שקרוביכם מצביעים על כך, ייתכן מאוד שיהיה מקום לשקול קבלת טיפול נפשי שיסייע ויעניק את הכלים שיועילו.

דעו: אינכם היחידים שמתמודדים עם מצוקה. מדובר בנחלתם של רבים ויש פתרונות שיכולים לשפר באופן ניכר את איכות חייכם.

חקר בריאות הנפש עבר כברת דרך ארוכה, וישנן שיטות וטכניקות שונות אשר יכולות להועיל לכם. במקרים רבים, ניתן לנצל את המשבר כהזדמנות לגדילה ולהתפתחות אישית וכמשפחה. אני כדוגמה, רותמת את שיטת ה-EMDR עבור מטופליי הסובלים מטראומה נפשית. וכן, גם את שיטת ה-SE. גם לטיפול הדינמי ישנה השפעה חיובית ניכרת אשר יכולה לסייע למטופל או המטופלת להכיר טוב יותר את רחשי נפשם.

חלק מעמיתיי עושים שימוש בשיטת ה-CBT לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. אחרים עוסקים בטיפול משפחתי.

באם אתם חשים במצוקה, ניתן לפנות אלי לקבלת ייעוץ טלפונית, במייל או בכפוף להשארת פניה. אם לא יהיה זה מתחומי העיסוק שלי, אשמח להפנות אתכם לעמיתים וקולגות אשר יוכלו לסייע.

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים