המענות

המענות

האם אי פעם דחית משהו שעליך לעשות ליום אחר, בתקווה שתהיה לך יותר  אנרגיה? דחיינות היא סוג של המנעות, אך ממה אנו נמנעים?

מהי המנעות וכיצד אנו מבינים אותה?

המנעות מתיחסת לכל פעולה אשר נועדה למנוע מפגש עם הרגשה לא נעימה, כמו עצב, פחד, בושה, כעס, אשר לה בטויים גופניים שונים. למשל, עצב יתכן שילווה בדמעות בעיניים, פחד בדפיקות לב וקפיאה  במקום, בושה במבט מושפל.

ההמנעות יכולה להופיע בהקשרים ובמצבים שונים, כמו המנעות בקשר זוגי/משפחתי, המנעות ממפגש עם חברים, לדוגמא בעבודה או בלימודים. כמו כן, לעתים תופיע המנעות ככסוי לחרדה חברתית או לפחד מאינטימיות או קושי עם תחרות. אנו נוטים להמנע ממצבים מהם אנו חוששים מביקורת, השפלה או דחייה. חששות אלה יכולים להוות טריגר להופעת דפוס ההמנעות או פשוט נסיון להימנע מהם.   

ההתמודדות עם ההמנענות יכולה להתבטא באופנים שונים כמו אכילה, שימוש בחומרים כמו אלכוהול, סמים, צריכה של פורנו או סקס כפייתי, קניות לא הכרחיות, הימורים ועוד. המשותף להם שהם מהווים מעין מיסוך או הסחת דעת ומשקפים נסיון זמני להרגעה ולוויסות עצמי. דפוס זה יעיל לזמן קצר ובהמשך נשחק ועלול ליצור בעיות שמשליכות על חיי היומיום. לדוגמה, המנעות מקביעת תור לרופא על רקע חרדה, עלולה להוביל לבעיה רפואית חמורה בעתיד.

שני טיפים שימושים לצורך התמודדות יומיומית עם המנעות

1. ככל שהמשימה שניצבת לפנינו גדולה יותר, כך סביר שנדחה אותה לזמן אחר, כי יש בכך משהו מרתיע או מלחיץ. אי לכך, נסו לחלק משימות גדולות לקטנות יותר. 

2. תחליטו להקדיש כמה דקות ביום למשימה או דבר שאתם נוטים להימנע ממנו. 

רצוי להקצות לו זמן קבוע בלו״ז שלכם, כדי שלא תתפתו ״לדחות למחר״. למעשה, הכנסת הפעילות ללו״ז מהווה דרך להתיידד איתה. יהיו דברים אשר ניתן להקצות להם זמן קבוע, אם מדי יום, פעם בשבוע, פעם בחודש וכו׳.

טיפול בהמענות

אם ננסה להתחקות אחר דפוס ההמנעות ולהבין כיצד נוצר בעבר על מנת לתת מענה למצב מסוים  ונפנים שכיום אנו נמצאים במקום אחר בחיים, שיש לנו משאבים (פנימיים וחיצוניים כאחת) שלא היו לנו אז, כי אז, סביר שמשהו בנו ירגע. נרגיש זאת כשנוכל, באופן ספונטני, לשחרר מתח דרך הגוף. הגוף יודע לעשות זאת לבדו בצורות שונות, למשל באמצעות פיהוק. בעקבות שיחרור ולו חלקי של מתח, סביר שהצורך בהמנעות ילך ויפחת, יופיע לעתים רחוקות יותר או פשוט יתפוגג לו.

עצם המודעות לתהליך והנכונות הנלווית לשים לב ולעקוב אחריו, מהווה דרך התמודדות.

ניתן ליישם זאת בצורה ממוקדת יותר במהלך טיפול EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) או טיפול בשם ״החוויה הסומטית״ (SE – Somatic Experiencing). ככל שיתאפשר מרחב טיפולי בטוח, ניתן יהיה ליצור תנאי למידה חדשים, בהם הדפוס הישן (אשר עד כה נשמר בדיוק כפי שאופסן במוח ובמערכת העצבים האוטונומית) יתעדכן באמצעות מידע חדש שלא היה נגיש לפניכן. עידכון זה מלווה בשיחרור גופני של תחושות של כיווץ ומתח. שיחרור זה בא לידי בטוי, בין השאר, בנשימה או פיהוק ספונטני, צחוק או בכי, רעידות ועוד.

בנוסף לשיחרור חלקי של מתח, ניתן ללמוד להיות מסוגל לסבול ביתר שאת, רשגות שונים, מבלי לחוש מוצפים.

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים