כיצד לשמור על שפיות בזמן חרום

לאחר מעל כשנה של טלטלות בעקבות מגפת הקורונה, עם סיום מבצע חיסון מוצלח ובמקביל אף ירידה משמעותית בתחלואה, התאפשרה לאחרונה פתיחה נוספת של המשק, ונראה היה כי אט אט, המדינה חוזרת לשיגרה מסוימת, ״הרגיל החדש״.

אך השבוע הופר שקט יחסי זה בפתאומיות, כשפרצה מלחמת ״שומר חומות.״ למרות שהיא התרחבה גם לאזור המרכז, תושבי הדרום ממשיכים להיות בקו הירי מדי יום ביומו.

כיצד ניתן להתנהל ״כרגיל״ בזמנים לא רגילים אלה? לשמור על קור רוח יחסי, לתפקד כהורים, להכיל את עצמנו, את ילדינו ואת הסביבה האנושית שלנו, ובהפוגות, אולי אפילו להתפנו לעבוד במקצת, אם בבית או מחוצה לה?

בזמן חרום ו/או משבר, מה שהכי קובע זה תגובת מערכת העצבים האוטונומית שלנו לארועים המאיימים על חיינו, אם במציאות, אם בדמיון (למשל, כשאנו מדמים מה יהיה אם…). מה שיכריע את תגובתנו באותם רגעים ויקבע אם ועד כמה הארוע הספציפי טראומטי עבורנו הוא במידה רבה, עד כמה יש לנו גישה למשאבים פנימיים וחיצוניים כאחת. נזכיר שמשאב הינו כל דבר שמחזק או מעצים אותנו, מרגיע אותנו ו/או נותן לנו הרגשה טובה. אותו ארוע חיצוני יחווה אחרת על ידי כל אחד מאיתנו, בהתאם לנוכחות וגישה למשאבים. אפילו אנו עצמנו, נגיב אחרת בתקופות שונות של חיינו, בהתאם לעד כמה מערכת העצבים שלנו חסונה וגמישה וממושאבת, עד כמה היא מאותגרת, נוקשה או רפויה.

גם בין ממטר הטילים הנופל עלינו כמעט ללא הרף, ניתן ושווה למצוא כמה רגעים על מנת לווסת את מערכת העצבים שלנו ואת עצמנו. למי מאיתנו שכבר תרגל זאת בעבר (ואף פעם לא מאוחר מדי מכדי ללמוד, לתרגל ולנכס כלים אלה), יתכן וזה כבר הפך להיות כמו טבע שני.

מה שאני מציעה כאן זה אימוץ שיטת עזרה ראשונה רגשית (EmotionAid) אשר מתבססת על עקרונות ה-״חוויה הסומטית״ (Somatic Experiencing – SE) על מנת לווסת את עצמנו, דבר שיאפשר לנו להתמודד ולו במעט טוב יותר, עם האתגרים העצומים מולם אנו ניצבים כיום, בעל כורחנו.

במאמרים קודמים התייחסתי לפרקטיקות אלה, ואני מפנה את הקורא לחומרים אלה. בנוסף, אני ממליצה בחום על הסרטון הבא (ראה לינק) אשר מופנה לילדים ומבוגרים כאחת וקיים בגירסא עברית וכן בגירסא הכוללת כתוביות באנגלית. בסרטון, דניאלה מסבירה לריקו כיצד לשים לב לתחושות הגוף שלו השונים, להתקרקע ולהיעזר בהשפעת המשאבים שלו. כתוצאה מכך, אנרגיה שהיתה עד כה כלואה בגוף משתחררת באופן ספונטני, בצורת פיהוק, נשימה ספונטנית, קרקור הבטן ועוד.

https://bit.ly/3w45HjZ    (עברית)

https://bit.ly/3wb48Ay   (עם כתוביות באנגלית)

אתם מוזמנים להציע לילדיכם לאתר מספר משאבים שהם אוהבים (תמיד אפשר להוסיף עוד) ולצייר או לכתוב אותם, כל אחד בפיסת נייר נפרדת. ניתן לאסוף אותם ולאחר כך לשלוף מדי פעם אחד על מנת לשתף את שאר המשפחה. חשוב לשים לב    ״מה זה עושה לי בגוף״, כשאני במחיצת אותו משאב. (אני לעתים מציעה למטופלים הבוגרים שלי לנהל יומן משאבים, בו מדי יום ניתן להוסיף משאבים ולעגן אותם בגוף, תוך כדי התמקדות בתחושות הגוף העולים כשנזכרים באותו משאב. )

תהנו!

קריאה נוספת למעוניינים:

עזרה ראשונה רגשית – EmotionAid

החוויה הסומטית – SEשמור

7 טיפים להתמודדות עם חרדה

ירוק, אדום, כחול – מזג האויר בזמן קורונה

טכניקות להרפיה עצמית

עשרה טיפים יומיומיים להתמודדות עם מתח, סטרס וחרדה

איך להתמודד עם חרדות

איך להתמודד עם התקף חרדה

״צלום מסך נפשי״ – האם וכיצד זה עשוי לשרת אותנו?

התמודדות עם לחצים וסטרס

שימוש במשאבים במהלך טיפול פסיכולוגי

 

 

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים