חרדת נטישה אצל מבוגרים

חרדת נטישה אצל מבוגרים

במהלך חיינו אנו נאלצים להתמודד עם פרידות קשות, למשל, פרידה מאדם קרוב, ממסגרת משמעותית (כגון מקום עבודה או מגורים), אובדן של בן/בת זוג ועוד. 

כאשר הפחד מאובדן עתידי משתלט על חיינו וצובע אותם בצורה משמעותית, ניתן לומר שאנו סובלים מסוג של חרדת נטישה. כך, עשוי להיות לנו קשה לדמיין את חיינו מבלי אותו אדם אהוב, אותה מסגרת או נוכחות מנחמת, ואנו עשויים לשאול את עצמנו מה משמעות החיים ללא מה  שנלקח מאיתנו בטרם עת. 

ככל שאנו פחות מווסתים רגשית כך אנו מתקשים להכיל רגשות או תנודות במצב רוחנו. כמו כן, ככל שאנו יותר תלויים באחר, כך נתקשה להתמודד ולהסתגל בצורה מותאמת לשינויים הרבים בחיינו בעקבות הפרידה או האובדן.

מהם הגורמים המשפעים על חרדת הנטישה?

חרדת נטישה אצל מבוגרים מושפעת מגורמים שונים. לצד התרומה של גורמים סביבתיים, ביו-כימיים או גנטיים, יש משקל רב לגורמים התפתחותיים ופסיכולוגים שונים, כגון החשיפה שלנו לחוויות קשות או אפילו טראומטיות בילדות ולאחר מכן. למשל, אם חווינו נטישה בילדות אנו בסכנה גדולה יותר לפתח חרדת נטישה כמבוגרים. זאת מכיוון שיהיה לנו קשה יותר לסמוך על הנוכחות הקבועה וההמשכית של האחר, שכן לא זכינו להפנים אותה דיה במהלך השנים הראשונות לחיינו. 

כולנו חווינו אירועים בילדות בהם נאלצנו להתמודד לבד, ובכל זאת בדרך כלל הייתה דמות טיפולית נוכחת (לרוב הורה) שעזרה לנו להירגע בזמני מצוקה. למשל, אם אשר מחבקת ומלטפת את תינוקה הבוכה וכך מייצרת וויסות הדדי אצלו, שכן הוא אינו יודע עוד לווסת את עצמו. כך, הוא ילמד אט אט לווסת את עצמו. עם זאת, ישנם כאלה אשר לא הייתה דמות טיפולית משמעותית שעזרה להם באופן עקבי ובכך לא זכו לחוות וויסות הדדי (coregulation) בתקופה רגישה זו, תקופה בה עוד אין המשאבים הפנימיים והחיצוניים הדרושים לוויסות עצמי. חסך זה מונע את התנאים הדרושים להתפתחות תקינה של מערכת העצבים האוטונומית (ANS), אשר ממלאת תפקיד חשוב בתהליך וויסות עצמי תקין (self-regulation). חשוב להבין שהוויסות ההדדי קודם לוויסות העצמי ולמעשה מהווה תנאי הכרחי לפיתוחו המיטבי. החדשות הטובות הן, שאם לא חווינו וויסות הדדי בילדות, ניתן עדיין לפתח יכולת זו בהמשך החיים במסגרת טיפול או במסגרת קשר משמעותי עם אדם אחר.

מתי להתייעץ עם מומחה לבריאות הנפש?

במידה וחרדת הנטישה מפריעה לתפקוד היומיומי (למשל, משפיעה לרעה על קשרים בינאישיים, עבודה, לימודים וכו') כדאי לשקול פנייה לגורם מקצועי, בין אם להתייעצות ראשונית או לטיפול. כיום ישנן שיטות טיפול מוכחות רבות, מלבד טיפול תרופתי. חלקן אף קצרות מועד, כגון טיפול באמצעות:

EMDR (Eye Movement Desensitization Reprocessing)
או
CBT (Cognitive Behavioral Therapy)

שיטה נוספת אשר ניתן לשלבה עם טיפולים נוספים שמה דגש על החוויה הגופנית והיכולת להכיל רגש. שיטה זו מועילה בכך שמפחיתה את עוצמת החרדה ובכך את עוצמת ההצפה הרגשית. זוהי שיטת טיפול שצמחה מתוך ״החוויה הסומטית״ (Somatic Experiencing – SE)   ואשר מכונה ISP – Integral Somatic Psychotherapy. 

הרעיון הבסיסי ב- ISP הוא ללמוד כיצד ניתן להשתמש בגוף על מנת להתמודד עם חוויות מציפות של רגש, ועם המתח הנלווה. בטיפול ISP אצל מטפל/ת שהוכשר/ה לכך, לומדים כיצד להיעזר בגוף כדי להכיל רגש. במקרה שלנו, פחד וחרדת נטישה. במילים אחרות, בונים את היכולת הגופנית והנפשית לשאת רגש, תוך כדי תשומת לב להגנות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות הקיימות, אשר נועדו לשמור על המטופל/ת אך בפועל מונעות ממנו/ה לחוות את הרגש בצורה מלאה יותר.

חשוב לדעת כי יכולת זו להרחיב את החוויה הרגשית בגוף עשויה לשפר תפקודים שונים ולהוביל לתוצאות חיוביות בתחום הפיזי, הרוחני, הקוגנטיבי, ההתנהגותי והבינאישי. ככל שמצליחים ״לפזר״ את הרגש (במקרה זה, פחד וחרדה) יותר בגוף כךיותר קל לשאת אותו והוא פחות מציף. כאשר הגוף אינו עסוק בהתגוננות מול חוויות בלתי נסבלות כמו רגשות מסוימים, ומשוחרר יותר מתסמינים שונים, האנרגיה שלו חופשיה יותר.

נסו לחשוב מה קורה כשאתם סוחבים סל קניות כבד מהסופר ביד אחת לעומת בשתי ידיים. במקרה השני הרי יותר קל לשאת אותו.  בדומה, ככל שמשתמשים ביותר מהגוף להכיל רגש, כך נהיה יותר קל לשאת אותו והוא נהיה יותר נסבל. בטיפול ISP, ניתן ללמוד ולתרגל מספר פעולות פשוטות אשר עשויות לשפר יכולת הכלה זו מאד, ובתנאי שתתלווה לכך מודעות, כוונה, תנועה ומגע עצמי (הנחת יד על מקום מסויים בגוף, כמו החזה או הרגל, מתוך כוונה מסוימת במהלך העבודה הטיפולית). לדוגמה, אולי נרצה להרחיב את חווית הרגש בחזה כך שתכלול יותר מהאזור בין הכתפיים לסרעפת. במקרה כזה, אוכל למשל להנחות את המטופל להניח יד על החזה ויד על הסרעפת ולחוש מה קורה בין הידיים שלו, אולי אפילו להשמיע צליל שמבטא את אשר חש (לדוגמה, אנחה).

לסיכום, אין צורך להישאר לבד עם חרדת נטישה או כל רגש מציף אחר. כדאי להיעזר באנשי מקצוע מתאימים שיכולים לבנות עבורך תוכנית טיפולית מותאמת לך אישית ותעזור לך להיות במגע עם הרגשות שלך מבלי לחוות תחושה של הצפה (overwhelm). למידע נוסף ובירור בנוגע להתחלת טיפול, את/ה מוזמנ/ת לפנות אליי.

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים