חידת הילדות

חידת הילדות

״חידת הילדות״ , סיפרה של ד״ר רוני סולן, פסיכואנליטיקאית בכירה מתל אביב, זכה להצלחה רבה מאז פורסם לראשונה בהוצאת מודן ב-2007. מדי שנה, הוא ממשיך לככב בדוכן של מודן, בשבוע הספר העברי. לעתים, הסופרת נוכחת בכדי לפגוש את קוראיה.

גירסא עדכנית של סיפרה של ד״ר רוני סולן, אותה הזדמן לי לערוך עריכה מדעית, יצאה לאור ב-2015 בהוצאת קרנק היוקרתית (באנגלית). מאד שמחתי כשרוני הציעה לי לעבוד איתה ולקחת על עצמי את העריכה המדעית של הגירסה האנגלית של סיפרה.

עד אז כתבתי וערכתי מאמרים שונים ולעתים אף תרגמתי מאמר קצר מעברית לאנגלית, אך העריכה המדעית של ספר שלם היתה חדש לי. יש אנשים שאוהבים תשבצים או סודוקו. אני גיליתי שאני מאד אוהבת לערוך.

בשנים שקדמו לפרסום הספר, עמלנו קשה, לחוד וביחד. שוחחנו לא פעם אל תוך הלילה, החלפנו מיילים הלוך ושוב, ולפעמים נפגשנו אצל רוני או על ארוחה מפנקת בחומוסייה השכונתית. פעם אחרי פעם התפעלתי ונהניתי מן החשיבה הברורה שלה לגבי המושגים החדשים שביקשה להציג בפני עולם קוראים חדש, וחשתי שאני ממשיכה ללמוד ממנה, ממש כמו באוניברסיטה. באותה תקופה התמחיתי בטיפול בטראומה על פי שיטת טיפול המדגישה את החוויה הסומטית, ה-אס אי (SE). הייתי עסוקה בקשר שבין גוף ונפש בצורה אחרת מזו של רוני, ונהיניתי לאתגר את שתינו עם כיוון חשיבה קצת אחר. רוני ברכה על כך, התעניינה במושגים הלקוחים מתוך עולם שונה מהמוכר לה, עולם עם הנחות יסוד ושפה אחרת משלה. השונה לא היווה איום עבורה והיא התיידדה איתו וידעה בדיוק כיצד להשתמש בו למטרותיה היא. כשהספר התפרסם, חשתי גאווה רבה במוצר שלנו, אשר יצא לאויר העולם.

ראיון שלי איתה, אשר פורסם בירחון מקומי בשפה האנגלית ומופיע באתר של ד״ר סולן, מועלה כאן כפוסט באנגלית. להלן כמה נקודות מתוך הראיון הנ״ל (ראה פוסט באנגלית עבור הראיון המלא).

״חידת הילדות״ קרם עור וגידים בעקבות סמינרים שנתיים רבים שד״ר סולן הנחתה באוניברסיטת תל אביב, בחוג לפסיכותרפיה, אשר באחד מהם זכיתי להשתתף. בסיפרה, ד״ר סולן חולקת עם קוראיה את התובנות שלה לגבי מערכת החיסון הרגשית, אותה היא מתארת כנרקיסיזם בריא.

בעיני, החידוש הגדול של ד״ר רוני סולן הוא בתובנות החשובות שלה לגבי הפונקציה וצורת הפעולה של המערכת החיסונית הרגשית המולדת, מערכת השומרת עלינו בדיוק כמו מערכת החיסון הביולוגית. כידוע, המערכת החיסונית הביולוגית שומרת על קוד החלבון הנמצא בתאי גופנו כדבר מוכר וקבוע, ובמקביל, מזהה פולשים זרים בעלי קוד חלבון שונה, אשר עלולים לסכן את שלמות תאי הגוף, וחוסם אותם.

באותה מידה ממש, אנו זקוקים למערכת החיסונית הרגשית כדי לשמור על המוכר והקבוע בנו, כך שנוכל להמשיך לזהות את עצמנו בהקשרים שונים ולהשאר נאמנים למה שחשוב לנו. בשעת הצורך, על מנת לשמור על השלמות והאינטגריטי שלנו, עלינו לדחות את ההשפעות הזרות אשר הצליחו לחלחל ולחדור אלינו, אם במילים או במעשים, חלקם פוגעניים.

התפיסה של ד״ר סולן כיצד הנרקיסיזם הבריא מהווה מערכת חיסון רגשית, אותה היא מתארת בצורה שיטתית בסיפרה, חושפת נקודות דמיון בין מערכת החיסון הביולוגית והרגשית. הנרקיסיזם, הן אם בריא או פתולוגי, שומר על מה שמוכר לנו וד״ר סולן מתארת כיצד קיים מחנה משותף בין מחלה אוטואימונית ביולוגית לבין המאפיינים הפתולוגים של המערכת החיסונית הנרקיסיסטית.

מאז היוולדנו, אנו שומרים על מה שמוכר לנו ומאויימים ע״י השונה, הזר, הלא מוכר. אנו נוטים לדחות או אפילו להילחם בכל מה ש-״לא אני.״ ניתן לראות זאת בשנאת הזר,מהווה נרקיסיזם פתולוגי וגורמת לקוטביות בחברה ובעולם. ככל שאנו יותר בריאים, אנו מצליחים לשמור על המוכר לנו ועל עצמנו מבלי לפגוע או להרע לאחר, מתוך מקום המכבד ומכיר בזכותו של האחר להיות שונה מאיתנו. האחר, כולל ילדינו, זה לא ״קופי פייסט״. למרות שכל ילד רוצה שיאהבו אותו כפי שהוא (כלומר, הנרקיסיזם הבריא שלו שומר על ה-״אני האמיתי״ שלו), כולנו מכירים הורים אשר במקום לעודד ולתמוך בילדיהם, דורשים מהם להשתנות, ״תהיה מה שאני רוצה שתהיה.״ דרישה זו כואבת, כי הילד לא חש נאהב בדיוק כפי שהוא. לא ניתנת לו הרשות להיות הוא עצמו.

בעיניה ועל סמך נסיונה הקליני העשיר, המכשול העיקרי העולה שוב ושוב בהתנהלות קשרים קרובים בין אנשים, הינה המטלה הקשה והמאתגרת של מתן כבוד לאחר— למרות (ואולי בגלל) השוני המייחד אותו/אותה. קשה לנו עם שוני.
תובנה זו, לעתים כואבת ומשחררת כאחת, הכרחית עבור ניהול מיטבי של קשרים קרובים.

סיפרה של ד״ר סולן מתאר את ההתפתחות הרגשית של התינוק, מיום היוולדו ועד הגיעו לגיל שלוש. החוויות הרגשיות הנחוות במהלך שנים אילו נחרטים בזכרון ומלווים אותנו במהלך חיינו, לעתים באופנים בלתי צפויים. כבוגרים, לעתים נגלה להתפעתנו עד כמה עקבות זכרון אילו השאירו עלינו חותם וצובעים את הקשרים שלנו עם בני הזוג שלנו, עם ילדינו ואף האנשים לצידם אנו עובדים מדי יום ביומו. עקבות הזכרון ו-״הילד הפנימי״ שלנו משפיעים הן על החלטות חיים משמעותיות הנוגעות לזוגיות ולהורות והן על התנהלות יומיומית שוטפת.

נקודת מבטה הייחודי של ד״ר סולן ניזון מהבנות של קודמיה (ובינהם פרויד) אך מחדש בניתוח הייחודי והמרענן ובקישורים שהיא עושה. הוא מאפשר לנו להתחקות אחרי ולעתים לזהות את ההשפעתן החמקמקה של החוויות המוקדמות שצברנו בילדות, לאורך ההתפתחות הנורמטיבית והפתולוגית כאחת.
מנגד, ככל שהילד יגדל עם התחושה שאוהבים אותו בדיוק כפי שהוא, יש לו סכוי גדול יותר להישארנאמן לעצמו, עם האינטגריטי שלו, חסין יותר מבחינה רגשית בפני איומים בינאישיים שונים, לדוגמא מצד מי שינסה לגרום לו להתבייש במי שהוא (תופעת השיימינג הכה רווחת בחברה ובבתי הספר שלנו). הילד האהוב עבור עצמו, בדיוק כפי שהוא, יוכל במהלך חייו,
לסמוך על עצמו ועל חושיו הוא, לזהות מה שלו ומה לא שלו ומולבש עליו מגורם חיצוני.

אני ממליצה בחום על קריאת ״חידת הילדות״, אם בעברית או באנגלית. הספר פונה הן לקהל הרחב והן לאנשי מקצוע. כל מי שמגדל ילדים, מתכנן לעשות זאת בעתיד, או היה ילד בעצמו, יכול להנות מהסיפורים שד״ר סולן מביאה,
השזורים בין הקטעים התאורטיים יותר (אשר ניתן לדלג עליהם בשעת צורך). אילו אנקדוטות ודוגמאות מרגשות המחייות את המנגנונים אותם ד״ר סולן מתארת בקפידה. הספר מיועד לכל מי שמעוניין להעמיק בהבנה של הילד הפנימי שבו, בהכרת תחומים שלו עליהם טרם הצליח לשמור מפני השפעה זרה, ובקשרים שיוצר עם הזולת—בני זוג, ילדים ועוד.