החוויה הסומטית – Somatic Experiencing (SE)

החוויה הסומטית – Somatic Experiencing (SE)

פעילות מערכת העצבים האוטונומית זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב ממוקדת מצד פסיכולוגים ומטפלי גוף-נפש אחרים שהתמחו בפסיכותרפיה חדשנית אשר פותחה בארה״ב בשנות התשעים על ידי ד״ר פיטר לוין. היא נועדה לטפל בסטרס ובטראומה ומכונה ״החוויה הסומטית״ (Somatic Experiencing) או בקיצור SE, משום שמתמקדת בחוויות ותחושות הגוף (סומה בלטינית).

מערכת העצבים האוטונומית פועלת לצד מערכת העצבים המרכזית ושתיהן כאחת מקושרות עם כלל מערכות הגוף, כולל המערכת האנדוקרינית (הורמונלית) והמערכת החיסונית.

היא משפיעה על נשימה, קצב לב, עיכול ועוד. בנוסף, היא שחקן מרכזי ביכולת לוויסות עצמי.

ה-SE מתמקד ביחידה הקטנה ביותר של החוויה – התחושה הפיזית.

תחושות פיזיות מהוות את אבני היסוד של כלל החוויות שלנו, כולל אלו הרגשיות. ניתן לחלק את כל התחושות לשני סוגים: תחושות התרחבות ותחושות כיווץ.

במצבים מסוימים, מערכת העצבים האוטונומית עלולה לאבד את האיזון האופטימלי שלה ולהזדקק לעזרה על מנת לשוב ולהיות גמישה וחסונה— במיוחד כאשר מתמודדת עם מצבים מאתגרים של שנוי מלווה סטרס, או לאחר טראומה (גם אם יחסית קטנה).

כיום ידוע שהטראומה אינה באירוע עצמו אלא תגובת מערכת העצבים שלנו לאירוע אליו אנו מגיבים. לעתים נראה כי האירוע ממשיך להתרחש, למרות שבמובן מסוים כבר נמצא מאחורינו. קשה לחיות ב-׳כאן ועכשיו.

המטופל לומד להתמקד בתחושותיו ולעבוד בכל פעם עם אחת מהן במינון הנכון, כך שלא יהיה מוצף. בהקשר זה נזכיר שלכל תחושה התחלה, אמצע וסוף. המטופל מתרגל לשים לב היכן בגוף חש תחושת התרחבות המלווה הרגשה טובה ורוגע. מנגד, לומד כיצד לפרוק באופן טבעי תחושות של כיווץ ומתח, תחושות לא נעימות ולעתים כואבות. שיחרור מיוחל זה זה ילווה סימנים פיזיים, כגון פיהוק, זיעה קלה ונעימה, רעד ועוד. דוגמאות למילים המתארות התרחבות הן: זורם, חופשי, קליל, איתן, תוסס, מאוזן, אנרגטי. לעומת זאת, מונחים של כיווץ כוללים מילים כגון מתוח, קפוא, מסוחרר, בחילה, נחנק, נוקשה, מנותק.

ככל שאנו מתורגלים יותר לשים לב לתנועה ריתמית זו בין כיווץ להתרחבות, ה-׳גוף-נפש׳ שלנו עובד בצורה יותר יעילה, יותר זורמת. יחד עם זאת, לעתים יש צורך להזכיר למערכת העצבים האוטונומית לשחרר אנרגיה כלואה בגוף, דבר המאפשר מעין ׳איפוס ואתחול מחדש (reset)׳. בפגישת SE טיפוסית, כאשר יש עוררות (אקטיבציה) תוך כדי היזכרות ו/או שיתוף של חוויה מאתגרת, ניתן לתרגל זאת. המטופל לומד לזהות מתי והיכן חש מכווץ, ומשתמש בטכניקות שונות אשר לומד ומתרגל על מנת לשחרר מתח זה. כלים אלה לוויסות עצמי יבואו לידי בטוי במהלך ביצוע הפונקציות הרגשיות/קוגניטיביות השונות ויאפשרו אינטגרציה בין החלקים השונים של המוח, לדוגמא המיספרה ימינית ושמאלית.

בפוסט הבא אתאר כמה פעולות פשוטות שניתן לעשות על מנת להתמודד טוב יותר עם סטרס, חרדה וטראומה.

ד"ר רות שידלו

פסיכולוגית קלינית ומטפלת בטראומה (SEP). בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מטעם אונ' בר-אילן ותואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מטעם ביה"ס לפסיכולוגיה מקצועית בסן דייגו.

יצירת קשר

מאמרים מקצועיים